Сердце, моё сердце, способное любить Тебя
живёт так высоко,
что видит, где Весна...
а где холодный дождь
и ветер давних слёз...
а где Родник Живой
и солнце на лугах невыразимых грёз,
и солнце на лугах невыразимых грёз...
Руки, Твои руки, способные нести меня
как крылья, что возносят меня
туда, где нету зла...
где скрыт холодный дождь
и ветер давних слёз,
но лишь Родник Живой
и Солнце на лугах
невыразимых грёз,
и Солнце на лугах...
לב, לבי, שיכול לאהוב אותך
גר כל-כך מעלה, שרואה, היכן אביב
ואיפה גשם קר
ורוח הדמעות הנושנות
ואי מבוע חי
ושמש על פני אחוים של חלומות שאין לתארם
ושמש על פני אחוים של חלומות שאין לתארם
ידיים, ידיך, שמסוגלות לנשוא אותי
ככנפיים שמעלותני
למקום, שבו אין רוע
איפה שמולט גשם קר
ורוח הדמעות הנושנות,
אך רק מבוע חי
ושמש על פני אחוים של חלומות שאין לתארם